הליקובקטר פילורי הוא חיידק נפוץ במערכת העיכול -בקיבה ושכיח במיוחד בגיל

המבוגר. סטטיסטית אצל 90% מהאוכלוסיה מעל גיל 65 החיידק פעיל.

ההדבקה מתרחשת בעיקר בילדות אך לא אצל כל הנשאים החיידק הופך להיות

פעיל וגורם לבעיות וסיבוכים שונים.

כיום אין תשובה חד משמעית כיצד נדבקים מהחיידק אך קיימת סברה כי דרך

הדבקה הוודאית היא כנראה דרך מעבר של רוק או כתוצאה מהיגיינה לקויה .

 

ההליקובקטר פילורי חי בקיבה ומסוגל לשרוד את החומציות הגבוהה שלה

שאמורה להגן עלינו. החיידק נצמד לתאי רירית הקיבה, יוצר סביבו תגובה דלקתית

וגורם למוות של תאי הקיבה ומכאן ליצירת כיב קיבה (אולקוס).

חיידק זה אחראי לכ-90% מהכיבים בקיבה ול-95% מהכיבים בתריסריון.

החיידק לא גורם לכיב בעצמו,  אלא מחיש את התהליך שנגרם מחומציות גבוהה

של הקיבה ומאנזימי הקיבה על ידי הגברת רגישות הקיבה למיצי העיכול.

 

הנוכחות של החיידק עשויה לגרום לנו לסימפטומים כמו:

צרבות, אולקוס, עיכול לא תקין וספיגה נמוכה של רכיבים תזונתיים, בחילות, שלשולים,

נפיחות וגזים ואף לחולשה חיסונית, הידבקות בוירוסים, פריחות על העור, ליחה מרובה,

חסר של B12 אבץ וברזל, גלוקומה, סיכון לסרטן הקיבה וללימפומה ועוד.

 

אבחון החיידק:

כדי לבדוק את קיומו בגוף, ניתן באמצעות הפניית רופא לבצע בדיקה פשוטה: בדיקת-נשיפה.
כמו כן יש גם שיטות אבחון נוספות מקובלות :בדיקות דם, בדיקת גסטרוסקופיה- מרירית הקיבה ובדיקת צואה.

 

הטיפול הקונבנציונלי

ברגע שהחיידק נמצא הטיפול הקונבנציונלי הרפואי הניתן נקרא "הטיפול המשולש" שילוב של תרופות סותרות חומצה לטיפול והקלה בצרבת עם תרופות אנטיביוטיות שתפקידן הכחיד את החיידק והוא כולל לרוב שני סוגי אנטיביוטיקה(מוקסיפן) הניתנות למשך 10 ימים, בשילוב עם תרופה סותרת חומצה כגון: אומפרדקס או לוסק שרופאים רבים ממליצים לקחת במשך חודש ויותר.וכן תרופות להרגעת הבטן המקלות על הפרעות עיכול קלות ויוצרות שכבת מגן על האולקוס (ביסמות/קלבטן ).

המלצה לתזונה בסיסית-הורדת מזונות חומציים כגון עגבניות,פירות הדר,מוצרי חלב ועוד.

 

למה לבחור בטיפול טבעי - נתורופתי ?

מרבית האנשים בוחרים בטיפול הטבעי מכמה סיבות:

• חלקם מעדיפים להמנע מאנטיביוטיקה ולתת הזדמנות קודם לטיפול הטבעי הנחשב ליעיל מאוד.

• חלקם כבר ניסו טיפול אנטיביוטי שהצלחתו היתה זמנית בלבד והחיידק חזר,

• חלקם מעוניינים בשילוב של הטיפול הקונבנציונלי יחד עם הטבעי מתוך רצון לחזק את סיכויי הטיפול להצליח ואף להגדיל את הסיכויים להמנע מתופעות לוואי שיכולות להיות לאנטיביוטיקה במינונים שכאלה.  

 

אופן הטיפול :

הטיפול הנתורופתי הוא טיפול משולב הלוקח בחשבון גורמים רבים המביאים להתפתחות החיידק והתפתחותו בקיבה.

 

1. בדיקת חומציות הקיבה/אנזימי עיכול- על ידי אבחון אירידולוגי של מצב תת חומציות הקיבה וחסר אנזימי עיכול מתבצעתעל ידי תשאול מקיף המצביע על מצב רירית הקיבה, מידת הרעילות בקיבה, סימנים אפשריים להתפתחות כיב וסימנים על הלבלב.

 

2. טיפול תזונתי מקיף המותאם בצורה אישית למטופל- הרגלי תזונה,אורך חיים. תזונה המבוססת על 70% מזון בסיסי  ו30% מזון חומצי.
צריכה של סיבים תזונתיים, דגנים מלאים, ירקות ופירות בסיסיים. תזונה עשירה במרכיבי אומגה 3 שהינה אנטי דלקתית ומשקמת את ריריות הקיבה כמו:  זרעי פשתן , שמן פשתן , דגי ים כגון טונה או סלמון, שום, תפוחים ועוד.
יש להקפיד אף על שתיה רבה של מים ותה צמחים כגון:  מליסה,לואיזה וקמומיל.

 

3. כחלק בלתי נפרד מהטיפול אני פעמים רבות מבררת גורמי סטרס הידועים כמזרזים התפתחות של כיב עיכולי ואחראים במידה רבה גם לתופעות האופייניות לנוכחות ההליקובקטר פילורי . כמו: מתחים, לחצים, כעסים , אורח חיים עמוס וכן עישון רב העשויים בהחלט לתרום להתפתחות ושגשוגו של ההליקובקטר פילורי. 

 

מה לא רצוי לאכול?

התזונה שאינה מומלצת היא תזונה נטולת אלרגנים שתפקידה גם לנקות את מערכת העיכול ואת הכבד.
מומלץ להוריד מזונות חומציים ומזונות המייצרים ליחה רבה כגון: פירות הדר,ירקות -עגבנייה, פלפל, חצילים, תפו"א, פירות טרופים, תותים, מוצרי חלב, בצקים לבנים,קטניות כגון: חומוס, סוכרים, משקאות מוגזים, מזונות מעובדים , מזון מהיר, קפה וכן הפחתה של מזונות ותבלינים חריפים, מלוחים, חמוצים, ומטוגנים. 

 

הטיפול בהליקובקטר פילורי כמו טיפול בכל סוג אחר של טפיל דורש סבלנות והתמדה.הטיפול מותאם באופן אישי לכל אדם לפי אורחות חייו ומתחשב בגורמים שונים.חיזוק הגוף ומערכת החיסון הן חלק בלתי נפרד מהטיפול בחיידק.